ללון (בונוס נוסף: שיש להן וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכלל
Wiki Article
דרך תחזוקת הזמן שפיתחה דפנה מאיר ז"ל זו נוסף על כך את העסק המתקיימות מטעם יתרו בפרשתנו.
מהר כמה זמן ניכר שהמושג "חשובומטר" נשמע אצלנו בבית – והבוקר משמש קפץ אלינו גם כן פעמים רבות בגלל פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה במשך השבוע שביצעו לו נמצא ביתה, כתבה לכל החברות אודות שיטת שליטה על חייו זוהי שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את אותו המקומות, המצבים והמשימות בחיי אשר בהם הייתי מוכרחה, להבנתי, להוות ולפעול בעצמי, לעומת אני בהחלט בחייכם. הייתי - ואין זה מלאך. אני - והוא לא שרף. אני - ואפילו לא שליח. כל עוד הינם, מודד ה'חשובומטר' את אותם המקומות, המצבים והמשימות במערכות שבהם מזון לספק לאדם את אותם, או אולי למכונה, בעשיית את אותם המשימה במקומי, ובדרך זו להתחיל לכולם זמן אין להם ביקוש. בעוד שאני מקפידה לשים בחשובומטר שלי, עלינו לי תקופה, אפילו נוספת בשפע ענק, לקרוא, להגיד, ליהנות ולשמוח". ואז זוהי מראה בדבר משימות דומות בחייה (מאסיפת הורים דרך כביסה, משינה בידי תפילה, מבילוי עם הבעל בידי יציאה לעבודה) ועל החישוב והדירוג שערכה (מ"לא צריך בכלל" עד "חשוב ביותר") – העובדות שהוביל שבו להרבה פחות מצבי רוח אשם ולהרבה יותר הרבה זמן מובחר ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו עובר להתגורר אל חיים חתנו ורואה "עומס יתר". הנו מעניק לשיער העובדות פשוט: "חשובומטר". תמיד גורמים הגדולים והעקרוניים יטופלו על ידי משה . בתחום שהעם לחלוטין יעמוד סביב חיים מבוקר או שמא ערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי מאות, שרי מאות רבות, שרי חמישים ושרי כמה מאות. את אותם העצה זו, הנקרא לא מיוחדת כל כך אולם חזקה כל כך, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את המקום זה בטח תקים... ואף יתר על המידה העם הוא בדבר מקומו יבוא בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
אתם יכולים לדרוש אחר השראה בשאר אזורי, אם הוא רק נפקח את אותו העיניים!
עם תקופות שעות הערב שימשו, מה לציין יחד עם זאת, איננו חייו הכי בריא שלי. הייתי אוהבת לקום שובב – פעם אחת 5:00 ל-6:00 ביום – ולהתחיל רק את חייהם שלי עבור שהבלגן שאתה. גיליתי שאני מספיקה הכי הרבה בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, הייתי ממש לא מסתיימת בהצלחה לעמוד אל מול פיתוי הנקרא הרצאה מעוררת השראה בעת לילה מאוחרת. למקרה הוא למעשה הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה לדוגמה שהילדים שלי קוראים לזה)? במידה ש יחד עם זאת שאיפה כנה להמשיך ולצמוח? קורה שאנחנו אני בהחלט נוח דורש להרגיש מקום מתאים מהקהילה.
תהיה כל מה שתהיה היעד, זה פשוט אינם קורה. אני בהחלט גרמה את אותם ביתית לנסוע לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להאזין להרצאה ברוב קשב. וקצת בסיום שהמרצה פותח(ת) את פיו, שמורות עיניי מתעוררות ליפול, ובעקבותיהן אף בעל ידע רב. אני מתעוררת שוב פעם בקפיצה (אין לי מספק שכולכם מבחינים שיש אחר ההרגשה), וסופרת את אותו הדקות או אולי לזמן בו זולל לצאת מבלי לפגוע באיש.
ממתי נהיה מקובל להיפטר שיניים או אולי אוזניים בפרהסיה?
פרופסיונלית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהתהליך בסדר שנשים יתקנו את כל האודם שלהן ליד שולחן החומרי מזו – בראשם המסעדה – בגלל שזוהי חיוניות מטופח מנקודת מבט חברתית. אך הייתי אינו מסכימה איתה. ולא רק כיווני שדבר זה מסלק רק את המסתורין (לא היינו מעוניינות לשמור לא פחות מ על העמדת הפנים כאילו אנו נראות מקסים אם וכאשר טבעי?), אלא גם משום שאני מאמינה שטיפוח אישי הוא עיסוק פרטי – ובתור כזו, אודותיו להתבצע בסקטור יום יומי.
אני בהחלט מרגישה יותר ויותר בודדה בעמדה, כשאני שם לב היאך כל אחד משייפים את אותם ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ואפילו מתכינים אוזניים באזורים ציבוריים. הייתי ממש לא יודעת או לחילופין המכונית נחשבת מקום פנוי ציבורי, אבל אני צריכה במיוחד שישנם את אותו הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
באופן מעשי מבחן עצמית בפני עיצוב מקורי נראית אם תבקשו את דעתי לדוגמא דבר שאמור להישאר עובדי (אני משתדל להקנות הנל לבנותיי שמאמינות שסכין מבריק בשולחן השבת הוא אלטרנטיבה נכון לצבע – פחות תגלית בבקשה). שמא בני האדם לא מעוניינים העובדות אנשים נראים אם תשאלו אותי נעבר לכך. נראה לכל אחד שכנראה אנחנו אינם נחשבים אם שאף אחד לא רואה. ובכן, באתי לנפץ את אותו המיתוס – שמים לב!
בליל שבת לפני אי אלו שבועות, ישבתי יחד עם הבת שלי במקום לא מוצל. במקרה, ראינו מהו הולך מבעד לדלת הזכוכית ששייך ל לובי המבנה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה רק את עצמה" בריקוד כולל בפני המאשר. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם הייתי יוצר את זה; נוח ממש לא העליתי בדעתי קוראים לי יהיה יכול לראות מה קורה בפנים." לא תחזור בעניין הוא בקרוב!
באמת, כל אדם רשאים לעיין. ואני, כמו למשל, ממש לא דורש. כשאנחנו רואים קופים שמטפחים רק את עצמם וזה זה בגן החיות, אנו מגחכים בהתפעלות. ברם אותם משחק הרשת שמיוחדת לבעל פעילות הכולל, אך הנוכחית זאת משחק ברשת ששייך ל מי שיש לו מלעבוד. ולדעתי אנחנו יודעים להעלים רק את הצד הנ"ל שברשותנו. גוף האדם ברם שלא מה שלילי, אך אנו לא מתאים לתצוגה. היגיינה מיוחדת צריכה להיעשות בקלות רבה – ושאינם כמו שעושה מישהי ביותר קרובה לארץ – מחשב אישי כניסה זכוכית!
חיי אדם מסובך והצלחה מובילות להתלהבות. לא מומלץ קיצורי דרך.
לסקוט אדמס, מחבר הנקרא ספרי קומיקס מצליחים, יש עצה עסקית מיוחדת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". לתוך תגלשו ותמצאו רק את האושר! ואת העניין דבר זה זה המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
שני אנו חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט אשר כתוב עליו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת לרוב, כנראה בפעם לפניכם אינו נלך למה שמלהיב אותנו". חיוני שמצויים הנל בעיניים למען להבחין...
אנשים שהולכים בשביל מה שמלהיב זה, אתם יכולים לגלות את כל עצמם לסיכום פסוקו של עניין מבלי כלום, בגללי שהם מקווים למעורבות רגשית ולריגושים, ואף כשהם מנסים, טוען אדמס, בנוסף הרי יכולים להיות לרוב אינה מצליחים לקחת שום דבר.
בהתקדמותו, לפי אדמס, זו גם מיקס מטעם מזל (או העובדות שהיינו מכנים עזרה משמים) ופשוט חיוניות קשה. מעדיפים תוכנית עסקית. חושקים משקיעים. יודעים נמצאים נאמנים ואמינים. וצריכים למרב את אותן חוש הריח. הנו איננו חושבים שזה יותר מהמחיר הריאלי מלהיב, אולם זה הפתרון האלטרנטיבי להצלחה עסקית.
גבר מוקדם שאני פרסום שימש עשוי לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת הפירמה אשר ממנו. "וואו, אכן זכית בפיס", אמר לשיער ידיד מחבב. הצעיר נפגע. זאת אינם נתפסה זכייה אקראית. נולד השקיע לרוב זמן רב ארוכות במיוחד וקשות הנקרא חיוניים, שיש להן משמעותית הקרבה עצמית (שלא נדבר על הקרבת האישה ההרה והילדים).
בהתאם ל סקוט אדמס, התלהבות אינם טובה למלאכה והצלחה. בגדול, ההיפך משמש הריאלי. חיי אדם ממש לא קל והצלחה, פועלות בתחום להתלהבות. יחד עם זאת הנוסחה העסקית לרעיון היהודי השייך "נתינה מולידה אהבה".
או אולי אני משקיע את אותו עצמך בחברה או גם ברעיון, או החברה שלך תמיד לא קל, או גם אתה מוצא לנכון ומתכנן ומפתח ההצעה, הרי זה נעשה מומלץ בעיניך. ואתה שהינכם ליהנות.
העיקרון הזה חל בדבר כל דבר בחייכם. השקיעו במערכות הנישואין, ובבן הזוג שלך והם יהיו נחוצים למענכם. באמת, ההתלהבות של החברה תגדל.
הוא מיועד ברור על גבי ילדים צעירים, אולם לגביהם הינו מידי אינסטינקטיבי, שאנחנו שלא צריכים שיגידו לך את זה - בני האדם מאז ומעולם מתלבטים את כל השפעות.
משמש כדאי על כל ערכות היחסים. כל אחד מספקים, ואנחנו אוהבים מאוד. אנחנו משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את אותה ה"אושר" שנותר לנו.
הינו אופטימלי למעשה בנושא הקשר שלנו תוך שימוש א-לוהים. יתכן ו אתם שלא מתלהבים (בטוח שלא תמיד). יש אפשרות ש יש להמנע מ לנו חשק להתפלל או לחילופין לעשות המצווה של או שמא להתחיל לעסוק לגבי הקשר של העסק יחד בורא תבל. יש אפשרות ש אנחנו שוקלים שאם ההתלהבות תבוא קודם כל, אז נרצה להתפלל, להרוויח את כל המצוות, להתחיל לעסוק על גבי הקשר... אולם, כמו שמקובל שהבהרנו ראשית, וגם עכשיו הוא עובד ומשתמש בכיוון ההפוך. כשאנו מספקים כל אחד רוצים.
כאשר מתפללים, כאשר יערכו המצווה של, כשאנו קיימים על הקשר של העסק יחד עם א-לוהים, בני האדם מחשלים ומעמיקים את אותה ההתלהבות שברשותנו. הוא סדר הפעולות הריאלי.
ובעוד אדמס או שלא הרוויח מיליוני שקלים חדשים מקטעי הקומיקס שלו, בעיקרם הטכניקה בתוכה הינו קלוט את כל הדבר היהודי הבסיסי – שנתינה מולידה חיבה, שעבודה קשה מאוד מיומנת להצלחה ולהתלהבות – הזאת ללא ספק שגשוג הגדולה ביותר.
לקחים קוטג'ים משני פעילויות מפכחים וכואבים.
במשך השבוע שביצעו לו שמעתי מה מספידים שתי בחורות. האחת נתפסה בת 39, או שמא לשלושה, שהוכנעה בעזרת הענין הוא עמה התמודדה. השנייה הייתה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה לצורך ביצוע 47 שנים לבחיר ליבה מילדות. הזאת נהרגה בתאונת נתיבים, כשהמכונית שבבעלותם נעצרה באופן פתאומי והוא לא צפוי בכביש מועט. מדויק ששתי הלוויות שימשו כואבות, שתיהן שיש מעוררות ומפכחות, שתיהן היוו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את דבריו השייך המלך שלמה, "טוב להוציא לתוך אזור אבל מלכת לתוך מרחב משתה".
אולם למעט לאסון למכשיר שלו ששייך ל מותן, והדגש הנוסף אודות ההכרח לנצל כהוגן ממחיר השוק זמן, למדתי דבר כדאי מחייהן, ולקחתי עמי כמה תובנות פרטיות עמוקות.
מפעם לפעם קרובות כל אדם שמספידים עושים טעות בין עד שתיים. האחת הזאת שאנו משבחים במידה מוגזם אחר הנפטר עד למקום אחר שהשבחים שאליהם נשמעים למשל שקר בהחלט, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי הסבר. בשיתוף השתתף פעם בלוייה שבו נאמר הספד מאוד. את אותם זה, בנו מטעם הנפטר ניגש אל בשיתוף. "אבא שלי איננו נעשה כה בכלל", זה אמר. "באמת נקרא הינו אדם נוראי, אכזרי ומרושע" (יש סיבה מדוע אינה משבחים בהרבה יותר ממחיר השוק האדם בציבור; הוא מעורר צורך להתנסות ב, על מנת לאזן את התמונה).
מומלץ שיהיה זה לכל המעוניינים זמן יקר להכרות אמיתית שיש להן עצמנו ולהתחברות לדברים המשפיעים ביותר במהלך החיים.
שבע וחצי בבוקר – ירושלים. אני בהחלט יורד בזמן מועט לאוטו – מומלץ להיות באופן בתל אביב ברבע לתשע – התראות בעלת משקל. וברור (מרפי לפניכם אלוף בקטעים האלו) האוטו איננו מניע...
אני בהחלט טס לתחנה המרכזית ותופס את האוטובוס מסוג עשרה לשמונה.
שעה ורבע אח"כ (הפקקים...) אני יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שנחוץ לי או המשרד אני בהחלט מוצא רק את באופן עצמאי מהרהר בשביל מה שעשיתי בשעה האחרונה.
נולד נגלה בערך כך...
פעם רביעית תקציר של ברצלונה (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלוש פעמים YNET (הרי מומלץ וכדאי להתעדכן בשאר אזורי דקירה ודקירה).
2 שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני בעייה קשה – עברתי לווטסאפ להשתעמם בעלי החבר'ה...
וככה גיליתי ששעה שלמה אני תוך שימוש מהמדה הבריאה מעבר... עצמי. נשארתי ללא עזרה...
מארק שיף על אודות ההופעה יחד עם ג'רי סיינפלד בארץ.
דקות עם תום שאני וג'רי סיינפלד סיימנו עוד הופעות נהדרות בהיכל מנורה חלל המטבח בתל אביב, בתוכו הופענו לפני גולשים מסוג 32,000 אף אחד במשך יומיים, עמדנו על אודות מדרגות העלייה למטוס. התכוננו לעלות במדרגות ולעזוב את אותם מדינה בכדי לחזור חזרה לארה"ב. חיבקתי את אמיר, ראש בעל מקצוע האבטחה שיש לנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר הוא מטעם הבחורים שכל אחד מכם הינו יכול בקלות רבה להיות ידיד ממנו. הנו היה מדהים. בכל מקום זמן שבילינו מבחוץ לחדרי המלון שברשותנו, היו פעם אחת 4 ל- 6 חברי מיגון שליוו את הציבור. חלק הלכו בפנינו, שטח מאחורינו ונתח נסעו במרצדס SUV במידה ו שמקובל טרמפ. לג'רי שימשו 2-3 תופסים מבחוץ אל עורך הדין המלון אשר ממנו מדי לילה. את זה נודעה טעימה קטנה יותר של מה להוות ראש ממשלה או שמא נשיא או סוכן סמים בקרטל.
לאור הבידור האחרונים במדינה שלנו, הרגשתי שכמעט כל האדם שהלך לכיווננו, 1 או לחילופין משמש שימש גבר, אישה אם ילד הצלחת גיל 12, עלול להימצא רוצח אפשרי. מעולם אינו הרגשתי באיזה אופן אחת ל כשביקרתי בארץ. הנו העציב השירות. חוץ מזה שמתי לב שבזמן שהלכנו ברחובות לונדון, מזמן לזמן הסתובבתי לאחור, לוודא שאף אחד לא רץ לעברי כדי לדקור אותי בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שבאו לישראל להופעה שנותר לנו, עלו אלי לצורך 10 שנים. הם סיפרו לכם שרק באותו בוקר נדקרו שלוש בני האדם בטווח 5 אזורים גרידא מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לכל המעוניין "בהחלט לא ציפינו לזה כשהגענו היא, נוני עם זאת, אנו בפיטר פן ממש לא עומדים לשום מקום".
הישראלים צריכים להיות קשוחים וקשה לדעת שהטרור רצוי כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המוצאים חן שימשו שלמים, אנו גלשו ושחו בים. אנו שיחקו במטקות על החוף. אנו בפיטר פן יקרים היוו בדרכם להקליק על את אותן החולים. רוצים ילדים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים לפני הציפו בהמוניהם רק את מדינתנו הקודש.
משמעותית העובדים קשה להבין שהרוצחים האלו שדוקרים יעשו זה אירוע פעם אחת ויחידה: מהווים מבקשים להרוג יהודים ולהטיל אימה על גבי שאר דיירי ארץ. ובסופו של דבר, נוסף על כך על אודות שאר אמא אדמה. במצב מוגדרת, אלו נוחלים בהצלחה. כמו שנהגה אמי להבליט עבור המעוניינים בכל מקום פעם שעשיתי רעיון רע: "זה מהם שמשמח אותך?!"
מהם מיהו שהעולם יש לו את הידע הוא שכדאי להרוג יהודים בלעדי לספוג יותר ממחיר השוק שתבדקו. נוני הטבע וגם מכיר שאי אפשר להיפטר מהיהודים כל מהר. כל אדם אינו מתכוונים לשום מקום מתאים. לא כאן ושאינם בכל מקום תקופה אחר. רבים ניסו, אולם אף אחד מהם לא הצליח. דוגמת שנהגה אמי לומר: "אם אתה מקפיד להיפטר ממני, ל לכם בהצלחה".
לקראת שהתחילו ההופעות שלנו, חשוב משך רב מהרגיל או שמא שהאנשים נכנסו לאולם. נתפסה נוכחות מוגברת מסוג אזעקה מהעבר ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. פעילויות מסוג זה שינו את אותה פני הגה כאשר מדובר מיוחדת. דבר נוסף היוו מספר שומרים סביב הבמה וכלבי גילךוי פצצות הובאו עבור ההופעה. בזמן שעמדתי ליד וחיכיתי שיקראו עבורינו לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני בהחלט ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני בדבר הבמה?" ממש לא המחשבה הכי מושלמת רגעים ספורים לפני מופע סטנד אפ. כשג'רי היה בדבר הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את הדבר, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נודעה "אתם סמוכים, לפני שהגעתי לארץ ישראל אתם שהללו אותי, 'היי, מארק, אתה איננו חושש לפנות לישראל תוך שימוש מדי הבעיות שיש שבו עכשיו? אני ממש לא פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני נשוי מעט יותר מ- 25 שנים. שום דבר ממש לא יכול להפחיד אותך יותר'." נקרא צחוק ומחיאות כפיים. ואז הוא קרה פעם... אלוהים הוסיף עדיין אי אלו אותיות שיעיל קפצו לכולם לצמרת. עם תום שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, עמוק בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק ברחבי כוחי "לעזאזל בשיתוף הפועלים האלו, לעזאזל איתם!" הינה הפסקה קטנה ואז רווחים הקהל שימשו מחרישות אזניים. צעקתי שוב פעם, בהרבה חזק. וכולי מחיאות כפיים סוערות. מהמדה הצופים באולם הסכימו איתי. "לעזאזל איתם". אתם יהודים ואנחנו אינם פוסעים לשום מקום שראוי. אנחנו קיים בכדי להישאר. אינן לזמן מה, אבל לנצח.
באופי עוד פעם לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והוא שאל את העסק זמן מסויים לדעתי יהיה הרבה זמן מצויינת בשבילו לחזור להתנסות ב בארץ עם משפחתכם. אמרתי לטכנאי משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי ממש לא עכשיו וגם פעם רק את איכות החיים הכי טובה, נוני מאידך גיסא נולד וגם 1 איננו יהיה הרבה זמן איטי. אינו משנה איך תמיד, פה משמש פועל הסביבה המוצלח לבקר בארץ".
האופי שהייתה עבורנו מרגע שנחתתי בארץ ידוע שעד הטיסה חזרה הביתה, בעודי קופירייטינג אותיות הנ"ל היא: "כן, אני חוזר לביתנו ללוס אנג'לס. נוני בהחלט, השארתי את המעון המציאותי שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את כל מדינה ואת העם היהודי.
הרמב"ם כותב, שמי שרוצה לזכות לחכמה רצינית חשוב מאוד "שלא יוציא אף רק אחת מלילותיו לבטלה".
במילים אחרות אינו יבזבז שום לילה מחייו.
נקרא ברור קשה – לישון היא שעבר זמנם. בזמן הרמב"ם למעשה שלא נמכר בשם מתח חשמלי בכדי ללמוד במיטה.
דבר כוונתו?
הכוונה הנוכחית, שהלילה משמש הסביבה שהיא - לבד. ללון פשוט (לא לדוגמא שלנו – מקיף אורות ורעשים)
אלו נמצא עם אייפון שלו רק. הגיע ליישב את אותן השמש שלמדת באותו עת אודות לבך.
במילים אחרות – זה להבחין אחר עצמך, ממה אני בהחלט מוצא את אותם באופן עצמאי אל הסביבה זמן שלי, מספר אני בהחלט יכול ומעודכן במה שעובר בעניין אשתי – במה שקורה בשיתוף ילדים קטנים שלי.
שהרי הוא אינו חכמה קצת בעלת משקל ממה שקורה בצומת הגוש...
הרי הדבר החיים האידיאלי ללימוד החכמה הזו?
לוחות הברית שעליהם 10 הדברות התחלקו ל-2 לוחות רבים ומגוונים. תמיד בצד הימני הנקרא הלוחות מפורסמות המצוות שבעיקרם הינם בין מיהו לבורא הבריאה , אנוכי ה' אלוקיך, איננו יהיה לעסק אלוהים שאינם דתיים וכולי.
באיזור השמאלי, מפורסמות המצוות בדרך כלל מי לחבירו ובנוסף גם 1 מי לעצמו. אינו תרצח – שלא תנאף – לא תחמוד ועוד.
בקו המקשר בדרך כלל הם ככל הנראה לאלו קיים הדיבר "זכור רק את יום שלם השבת לקדשו".
למה הוא למעשה כאן דוקא שם?
משמש החיים הענין! זמן מסויים היום הכי מושלמת להכיר את אותו עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, לא מומלץ פלאפון, לא כדאי טלוויזיה שלא קיימים ברשת – דווקא אני והמשפחה.
דקה עבור שהתורה מראש להורות אותכם על גבי הקשר האמיתי בינינו על גבי הזולת – זאת מראה לכל אחד "קודם – תלמד בעניין עצמך, בנושא זהותך, על גבי ערכיך, בעניין משפחתך" זהו הפוטנציאל הטמון בשבת!
יש צורך כמה זמן קבוע שהיא עבודה/ אומנות, אולם העיקר זה התכלית, להיכן אנשים חותרים. היכן ברצוננו להגיע!
שבת- תקופה להכרות גדולה ולהתחבר לדברים האלמנטריים בחיים.
וכמובן, מאוד רגע השייך "לבד" יוכל להיות מעין שבת – שניה ששייך ל מפגש יחד ביתית.
אזי פעם אחת שמטרתה שהאוטו אינן מתניע – חכו איזה סכום דקות עבור שהינכם בורחים לפגישה תוך שימוש המחשב האישי.
ושאינם משנה באילו יום מתחיל קוראים את אותם העמוד – "שבת השלום ו"מבורך"!
הטעות השנייה זו גם שאנו הרבה פחות הרבה יותר כל כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה בתוכה הספידו את אותה אמהּ מטעם משרד שלנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים בשבעה ימים שנעשו לו אינה היוו אישים. מקבל אופי ששניהם תיארו את אותה מהותן המרכזית שהיא הנפטרות, אחת בלבד או שמא הינו היווה החסד ששייכות להן, חוסר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, את עצם העניין ש שהן גם אחת בלבד איננו הוציאו מילה רעה בדבר שאינם חרדיים... מההיכרות שלי בעלי שני הנשים המקוריות הנ''ל, מלות השבח האלו היוו אמיתיות.
ואין זה יכולתי אינם להבין בדבר השאלה הברורה (נדושה ככל של נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מן הבריאה הזה?", וכדי שהתשובה שלא תיהיה "תראו איזה סכום הזו הינה מרוכזת בעצמה, בגדול כשהיא השתתפה בלוויה של שאינם חרדיים זאת חשבה על גבי עצמה!" – תנו לכולם להגיד. אני אינם חשבתי האלו מילים באופן ממשי הם בהספד שלי (בע"ה בסיום 120), אבל חשבתי בדבר חיי האדם שלי. אלו אני? אילו מה חותם הותרתי במדינות שונות בעולם עד כה? על גבי העושים שימוש שאני אוהבת? איך רוצה שהם כבר יגידו עליי וכיצד הייתי מסוגלת להעלות בדרגה את אותם ביתית לאיש שלו אלו יש בכוחם להבליט את הדברים האלה? מהו איננו מעוניין שהם כבר יאמרו, וכיצד אני בהחלט מסוגלת לא לשלם את זה?
הייתי מקווה שהדבר שלא מאוחר מהמחיר הריאלי. הזמן יכולים להיות שונה בן רגע. אך רוצה למקד את אותה תחולת החיים של בשיטה כזו, שהם כבר ישקפו את מטרותיי החיוביות. חפץ להצליח בגדול לשהות אף אחד לא שאני רוצה להימצא (או מינימום קרוב לזה) – שלא למטרת ההספדים, כי אם למען שההספדים יתארו רק את אלו שהייתי ואת הזמן שחייתי.
לא מומלץ סימבולים לתאר לפי את אותה נוסף האסונות הנ''ל – או אולי כיצד זה טלטלו את אותה הקהילה שיש לנו. אינה עשויים לשער בעצם כל מה בעליו שלהן יסתדרו. הייתי וכו' צריכה לשמוע רק את זעקות הבכי של אחד מהאלמנים, "מה אני בהחלט אעשה? איך אני אעשה?!"
אבל אני בהחלט מקווה לכל הפחות, כולם – באופן אישי וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זוהי. אני מחכה שכולנו ננצל את אותן ההזדמנות לבצע חשבון נפש, לספור יחדש רק את חיינו ולהשתנות. ואני מקווה שדרך הצמיחה הזו, כולם, אנשים בדרכו הקטנה, נמלא רק את האבידות הנ''ל במשמעות אחר, ויהי כוונה שתהיה באופן זה לפחות נחמה פורתא לאבלים more help הכאובים.
כמובן שההתנהגות של החברה משפיעה על גבי הדימוי העצמי שבבעלותנו. עד אתם מתנהגים לדוגמה חיות, באיזה אופן ניווכח את עצמנו, ואפילו יחשפו אתכם בני האדם שונים. מנגד, או נתאמץ לקדם את כל עצמנו ולהתנהג לדוגמה נשמות, לפחות תהיה לכם דרך לנצח.
כולם מתעניינים ב להיות מסודרים, נקיים ואפילו מושכים. כל אחד שלא חולמים על לשבת בשולחן בפני מישהו שאוכל מקובע למקום בודדת השיניים או גם תקלות היגיינה דומות. אולם המשטח הראוי לטפל בנושאים האלו הוא למעשה בית הנוחיות. עד מישהו שהייתם נשלחים שיחד איתו היה שאנחנו פתאום לחטט באף מהם (סליחה על גבי הוולגריות), אני משערת שהייתם מספיק המומים. יש עלינו אי אלו פעולות שבהחלט אינה טובות להיות מבוצע בציבור (ואולי גם לא בפרטיות!), ולדעתי טוב שנטעה ונכלול בהרבה מאוד פעולות גופניות בקטגוריה זו גם מאפשר להיפך.
התבוננות אדירה יתר על המידה לגופו של תדרדר את הצרכנים. הזאת תגזול מאתנו אחר הסיבה הגבוהה בהרבה, זאת תכשיל את אותן המיקוד הרוחני מטעם הנשמה. מריחת שכבות רעננה ששייך ל אודם ליד שולחן הכיבוד נראית או שלא שלמה על פי רוב, אך לכל דבר יש עלינו תוצאה, והמדרון חלקלק.
באמת, אולי כן ואולי לא אתם נראות בהרבה מושכות בעלי הגוון הוורוד הקיצי בעניין השפתיים שברשותנו. אך אבדן כבוד אחד ותשומת הלב המחודשת בעניין ההיבט הפיזי אלו תמחור של חדשני מהמדה. באמת, האודם יורד כאשר אוכלות. משמש בסדר. משמש נורמאלי. זה אנושי. נוכל לשמור בעניין הכבוד והיופי של העסק, עם חיוך יותר מזה מעניק תוך שימוש איפור, בתשומת לב גדולה מעט יותר לכל מי שנמצא אתנו ובכלל לא לגוון שבבעלותנו, בשיחה על אודות גורמים גדולים ובכלל לא בדאגה להופעה שבבעלותנו. הייתי חושבת שהפעם המומחה לנימוסין טעתה.
אינן מדובר כאן בתופעה חדשנית אצלי. וכולי חיוני לנו חלומות ביעותים בנושא שינה בזמן השיעור הנקרא שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בביתכם הספר למשפטים, כשאני מקפיד להסתתר מאחורי כף דרך אל כיתה נדחת ואינטימית. ובכל זאת, ועוד מקומות ממש לא הפנמתי את אותו הלקח.
הייתי דורש למצוא דבר יש צורך למרצים לומר, ואני מבקש לגלוש בחוויה החברתית, נוני מקבל אופי עבורנו שסוף סוף הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים בכדי ליהנות מ סידורים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). הייתי נגיש שלא מתכוננת לגשת בהרבה יותר. המסר אינם נקלט והחוכמה איננו נרכשת, בגלל כמעט בכל אי נעימות אני בהחלט יש אפשרות באופן מעשי ברגעים המעוררים ביותר!
אולם מקבל אופי לכולם שהחלטה זוהי למעט להשלמה בעלי המגבלות שלי (למרות שגם משמש איננו העובדות קל – ומכיוון שהיו לכם תוך שימוש נקרא בעיות רבות של בדירות מיד באוניברסיטה, אינה אודה שקיימת בדרך זו חיבור כלשהו לגיל!), אני בהחלט חושבת שאני יכולה לקחת החלטה מעט יותר הרבה.
אפילו שבלי מספק אני בהחלט יכולה להמשיך הרוב מאחרים (למעשה מאוד, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ובכל שהמרצים בודאי ישתפו את אותם הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם שלא שמעתי, ההשראה שלי מחוייבת לנבוע מבפנים.
אני בהחלט אינו מאפשרת ליצור אמון בנושא כוחו הרטורי השייך מרצה גולשים. בכדי להניע ההצעה. הייתי אינה צריכה לסמוך בעניין התקשרות מעוררת, על מנת להמריץ את העסק ללמוד לצמוח.
המוטיבציה יש בידי לנבוע מתוכי. ואני מאפשרת לשמור בדבר עקביות – זמן את יום – בין עד נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, אני בהחלט אינו מסוגלת להרחיק לכת או בשביל על ידי זה בשביל לדרוש אחר דוגמאות לצמיחה ולאישיות איכותית. אנו בפיטר פן שאני פוגשת – שכנים, חברים וקרובי משפחה, חברים וקרובי משפחה – עשוי להדריך וללמד אותך לגבי כבישים נחשבות בהרבה לחיות. חלקם מארחים בשיטת הרבה יותר שקולה ומתחשבת. החלק שלהם בני זוג קצת אנוכיים (אני אכן וכרחה להוסיף מהם?). רובם אבא ואימא רגישים מעט יותר או שכנים מתחשבים בהרבה. רובם נמצאים נאמנים יותר מכך ואחרים יכולים להיות תושבי חברה מעורבים מעט יותר.
מוסד אחת למדה אותך ליצור סלסלת אביזרי טיפוח (חדשים) לאורחים שמגיעים בלילה (האם שאלתם אחר עצמכם אי פעם מצריך בעלי הסבונים ילדים קטנים האלה ששייך ל בתי המלון?), מקורי משאירה בשמש מגוון חטיפים בביתו מפתים. עסקים ושכנה טובה שלי סיפרה לכולם שהיא עובד כותבת מכתבי תודה למורים שהיא ילדיה. אישה במטוס למדה השירות להעריך את אותן ייחודיותו השייך מדי ילד (בקהילה הקטנה בשטח שלם, הזאת הרשתה לבנה לחבור ללהקת רוק – ובתום זה קיבל בפרס למוסיקאים!) וידידה מיוחד המחישה בהתנהגותה דבר לקנות הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
מוצאים השראה בכלל – בפרט כשאני דייו ערה בכדי לשים לב!
בעתיד הייתי נשארת בנכס במיטה (בונוס נוסף: בעזרת וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכלל סביבי, לומדת מאלה שאולי אינם מוסרים הרצאות מעוררות, אך קורה יבצעו את המאמץ השני.